הלוצי, הסברינה והפחזניה: "יהורם גאון בא לפיטרו וגרם לי להסמיק"

את מאפיית פיטרו מכירים כל תושבי העיר. המאפיה הוקמה אי אז בשנת 1954 על ידי גידלי פיטרו והביאה לחולון ניחוחות אירופאיים עם שלל המאפים המתוקים. ניהול המאפיה עבר בירושה לבן ראובן שנישא ללוצי, שבשנת 1966 הצטרפה גם היא לניהול החנות. במאפיה המיתולוגית מכרו ועדיין סופגניות בחנוכה, כדורי שוקולד וגם סברינות ופחזניות לעוד יום של חול מתוק.

היו זמנים בפיטרו

לפני כשנה עבר המקום שיפוצים נרחבים והוא שונה לבלי הכר, הושכר לבעלים חדשים, אך עדיין אפשר לפגוש בו את בני, נכדו של גידלי, בנם לוצי וראובן, שמנהל את המקום במשרה מלאה ומבטיח שהטעמים הטובים מפעם נשארו ובעצם מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת. ולוצי? היא עדיין מגיעה לבקר במאפיה, לטעום היום מהמאפים של פעם.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה חולון

כיום, הקונדיטוריה הפכה לבית מאפה וחלק גדול מהמוצרים בה לא מיוצר במקום "כי זה לא כלכלי ככה", אומרת לוצי וממשיכה בכאב: "אני מתגעגעת לתמימות של פעם, לאנשים שידעו להעריך דברים טובים. זה כבר לא קיים היום. זו הסיבה שלפני שנה בחרתי להשכיר את המקום ולהעביר את הבעלות למישהו אחר. היום הכל מיוצר בחומרים זולים, אנשים כל הזמן מתלוננים ורוצים לקבל יותר בפחות ולא יכולתי לשמוע את זה יותר והאמת שגם נמאס לי להסביר לאנשים שכל הזמן אמרו לי, למה אצל האחרים זה ככה או אחרת. מי שרצה קנה ומי שלא, לא צריך". היא אומרת.

המאפים של פיטרו

לדבריה, בעבר היו תושבי חולון נוהרים למקום. "היה פה לידינו את קולנוע ארמון, היו משחקים בו שחקנים ובכל סיום הצגה הם היו עולים אלינו לאכול את הסברינות המפורסמות שלי. כולם עברו אצלי, גילה אלמגור וליא קניג, אילן דר ואפילו יהורם גאון, שאמר לי שאין כמו הסברינות שלי באף מקום וגרם לי להסמיק. אנשים מצאו פה מקום מפגש ואהבו את המאפים הרומנים שהם גדלו עליהם ברומניה ומצאו רק אצלנו. אבל", חוזרת לוצי לתסכול, "הזמנים השתנו, אף אחד לא יודע להעריך. זו שנה ראשונה שלי שאני מרשה לעצמי לקחת חופש בחגים – הרי בחגים הקונדיטוריה היתה עובדת הכי הרבה והיינו סוגרים מאוחר, חופש לא בא בחשבון, לא ידעתי מה זה שבת או חג והאחריות היתה גדולה. זו בהחלט הקלה שבגיל 74 אני יכולה לנוח".