מה כבר ביקשנו? עשרה דברים שחייבים לשנות ודחוף בחולון

1. חינוך, לפני הכל: תעודת בגרות לתיכוניסטים

אחוזי הזכאות לבגרות בחולון הגיעו בשנה האחרונה ל– 74% בלבד לעומת 90% ויותר בשנים קודמות. כל ערי הסביבה עוקפות השנה את חולון ומשאירות לה אבק בשיעור הזכאים לתעודת בגרות, למעט בית הספר מקווה ישראל שאחוזי הבגרות בו השנה עמדו על 94%. המטרה להחזיר את חולון להיות מהמובילות בארץ בחינוך, כפי שהיתה בעבר, אינה כה רחוקה, בהתחשב בעובדה ששמונה בתי ספר בחולון זכו השנה בפרס החינוך. בעבר, חולון היתה ידועה באיכות בתי הספר שלה ותלמידים מכל הערים השכנות נהרו ללמוד בה, אך בעשר שנים האחרונות המצב מידרדר ומשנה לשנה יורד שיעור הזכאים לבגרות. האם המהפכה שעוברת עכשיו במינהל החינוך תביא לשינוי המיוחל? ימים יגידו.

בגרות לפני הכל. אילוסטרציה

2. תברואה: לאן נעלמו פחי האשפה ברחובות?

זה מריח לא טוב, זה בא רע בעין וזה מביא חולדות ושאר מזיקים. חייבים ובדחיפות יותר פחי אשפה ברחובות העיר. מישהו בעירייה החליטה לדלל את כמות פחי האשפה במחשבה שיותר פחים יגרמו ליותר השלכת פסולת ביתית, והתוצאה לגמרי הפוכה: פחות פחים, יותר אשפה ולכלוך שנערם ברחובות. בעבר הלא רחוק יכולת לטייל לדוגמה במרכז העיר ולזרוק אל פחי האשפה הקטנים את עטיפת החטיף שזה עתה סיימת לנשנש, או את קליפת הבננה שניתנה לפעוטה היושבת בעגלה. כאמור, יום בהיר אחד החליטו בעירייה להסיר מרחובות העיר עשרות פחים ונוצר מצב אבסורדי של מסע חיפוש הפח הקרוב, ורחובות העיר הפכו לפח האשפה המרכזי. ואם זה לא דורש טיפול מיידי, אז מה כן?

אשפה בלי פח

3. תברואה (2): כי באמת די כבר, נמאס מהסירחון שנודף בכל העיר

מי אחראי לסירחון הקבוע הנידף מבורות הביוב בעיר? אם תשאלו בתאגיד מי שקמה, האחראים על תחזוקת קווי הביוב בעיר, יגידו לכם שהתושבים שזורקים מגבונים לאסלה גורמים בעצמם לסתימות חוזרות ונשנות וכתוצאה מכך לריחות הקשים. אם תשאלו אותנו, מאז קרס קו השפד"ן, הריחות הנוראיים מכים באפי החולונים מדי יום וסתימות בקווי הביוב, במיוחד באזורים הנמוכים שבעיר, הן דבר שבשגרה. האם  מטהרי האוויר ומנטרלי הריחות שמייבא בימים אלה תאגיד מי שיקמה מגרמניה יהיו הפתרון הסופי לבעיה? קשה להאמין ונראה כי נדרש טיפול יסודי יותר מעבר ל"חינוך תברואתי לתושבים".

יום יום סירחון

4. נדל"ן: הדירה נאה אך יקרה לזוגות צעירים

חולון היתה פעם מקור משיכה לזוגות צעירים, שהגיעו אליה כדי להקים בית ומשפחה. היום, הסיכויים שזוג צעיר בתחילת דרכו יוכל למצוא בעיר דירה המתאימה לצרכיו ולתקציבו הם נמוכים ביותר. למה? כי רוב הדירות שנבנות כיום ברחבי חולון הן בנות 4 ו-5 חדרים, דירות יקרות שספק אם זוג צעיר בתחילת דרכו יכול להרשות לעצמו. יוצא דופן הוא הפרויקט שנבנה בימים אלה ברחוב חנקין, שכולל ברובו דירות בנות 2 ו-3 חדרים, אך הוא רק דוגמה אחת וצריך הרבה יותר כדי למשוך לעיר אוכלוסיה צעירה ותוססת, כולל סטודנטים וצעירים המחפשים דירות זולות להשכרה.

מגדלים לעשירים בלבד

5. בילויים, כי תכף נמות משיעמום או מרעב

טוב, חולון היא לא תל אביב, אבל גם גבעתיים היא לא, ובגבעתיים, גם כן שכנה של תל אביב, המוכרת כעיר מנומנמת, נפתחו בשלוש השנים האחרונות עשרות פאבים, בתי קפה ובתי אוכל. ומה קורה בינתיים בחולון? סליחה, פיהוק גדול… תכל'ס, אפשר לספור על כף יד אחת את מצאי הפאבים בעיר, גם בתי האוכל ספורים, ובלי להזכיר שמות, נביא עוד דוגמה לא רחוקה, של השכנה ראשון לציון, שהקדישה רובע מיוחד לבילויים ובזכותו מגיעים למסעדות ולפאבים מאות צעירים. מי בעירייה ירים את הכפפה ויעודד פתיחת והקמת בתי קפה, מסעדות ופאבים כדי שלא נישאר רעבים או צמאים, או חלילה, בסוף נמות משיעמום?

סעידה. אז מה חדש? צילום: אפי יוספי

6. סליחה, אני בישיבה: לשים את העסקים והמשרדים במרכז

כיום, רוב בתי העסק והמשרדים שוכנים באזור התעשיה של חולון. פעם, לא כל כך מזמן, רוב המשרדים והעסקים פעלו במרכז העיר, מה שהקל על חיי התושבים, שנאלצים עתה להרחיק עד אזור התעשיה כדי לקבל שירותים שונים, ועדיין לא דיברנו על מי שאין מכונית ונאלץ להגיע לקצה העיר בתחבורה ציבורית. עסקים ומשרדים הם חלק נוסף וחשוב בפאזל שמרכיב את הדינמיות בחיי עיר, ולכן הגיע הזמן שבעירייה יזמו ויעודדו את שובם של המשרדים והקמת עסקים בלב ליבה של העיר.

7. תעשו אותי יפה: טיפול 10,000 למרכז העיר

מרכז העיר חולון הוא פשוט מקום… איך נגיד את זה בעדינות רבה? מוזנח, שגורם לרגליים ללכת מהר יותר ולמבוכה גדולה להשתלט עלינו, ובעיקר בכל פעם שאנחנו חולפים ליד כיכר ויצמן. אז נכון, העירייה יזמה פגישה עם התושבים בשיתוף משרד אדריכלים וכולם היו מאוד יצירתיים והעלו רעיונות כיצד ניתן לשפר וליפות, אבל עדיין ובינתיים הכל על הנייר, המראות אינם מלבבים והכתובת על הקירות הסדוקים והמתפוררים ברורה: דרוש מהפך. עם בואה של הרכבת הקלה למרכז העיר בעוד מספר שנים, מסבירים בעירייה, מתוכנן שיפוץ רחב היקף בכל הסביבה ובמרכז ויצמן, אבל עד אז אנחנו מציעים לא לשבת בחיבוק ידיים ולחכות בתחנה.

כיכר ויצמן. הזנחה מביכה

8. תחבורה: לחולונים חילונים שתקועים בבית בשבת 

בשבת, חולון תחת עוצר. נקודה. חוץ מאשר ב"לה פארק" ושניים-שלושה מקומות במרכז עזריאלי, הכל סגור ומסוגר ומי שאין לו רכב פרטי נאלץ להישאר בביתו. העירייה אמנם הפעילה בחודשי הקיץ קווי לילה לתל אביב, אבל דרך המילוט היתה זמנית, ולכן קמה "שבוס", יוזמה פרטית המפעילה קווי אוטובוס בשבת, אך גם היא אינה מספיקה. מה צריך לעשות? לדאוג לפחות למוניות שירות שיעברו בנקודות מרכזיות בעיר ויאספו אליהן את מי שמעוניין להוציא את ראשו החילוני מתחום חולון בשבת וחג ולהגיע אל חוף הים או למרכז תל אביב. כמה פשוט ככה קל.

השבוס. דרך מוצא

9. "גם אני חולוני": להרחיב כרטיס התושב שמקנה לך כמעט שום דבר

לאחרונה הונפק כרטיס תושב בשם "גם אני חולוני". תושבי העיר ציפו שכרטיס המועדון ה"אקסקלוסיבי" יעניק להם הנחות או הטבות משמעותיות ברחבי העיר, והתאכזבו לגלות שהעובדה שגם הם חולונים מקנה להם בעיקר הנחות מינוריות ובעיקר למוסדות תרבות עירוניים. לנו ברור שעד שלא ישולבו בו בתי עסק נוספים שאינם עירוניים, רוב הסיכויים שהכרטיס הזה ילך ויאבד.

הנחה לתיאטרון? אפשר יותר

10. חניה: גם אני חולוני (2) ומגיע לי לחנות מתחת לבית שלי

כיום, החניה בחולון מותרת לכל מי שחפץ בכך, גם לרכבים של תושבים מקומיים וגם לאורחים מבחוץ. הדבר יוצר עומס של כלי רכב ומצוקת חניה גדולה בעיקר במרכז העיר, והעירייה, משום מה, מתעקשת על המצב הקיים ולא מעוניינת להגדיר אזורים בעיר לתושבי האזור בלבד, כפי שעושים ובצדק רב, בערים שכנות. זאת ועוד, חוץ מאשר חניון אחד במרכז העיר, אין חניה מספיקה לתושבי העיר ולמבקרים, והפתרון חסר ההיגיון שהעירייה מציעה הוא גרירת רכבים, מה שגורם לכאוס ומביא גם לא מעט עצבים. מה ביקשנו ודחוף? להקים יותר חניונים ציבוריים ולדאוג לחניה לתושבי כל אזור ואזור, כך שיגיעו בשעות הערב בכיף לביתם ולא יבלו שעות בחיפוש אחרי חניה.

כחול-לבן. כדי שלא נצטרך לחנות על מדרכות