נא להתנהג בהתאם: מאות מצלמות מעקב יוצבו ברחבי חולון

תושבי חולון, היכונו: האח הגדול עומד להגיע בקרוב אלינו, ולא מדובר בתכנית הטלוויזיה אלא ברישות העיר במצלמות שיעקבו אחרי הנעשה ברחובות העיר ויתעדו בכל רגע ורגע. בעקבות ריבוי מעשי הונדליזם בשטחיים הציבוריים, החליטה עיריית חולון לצאת במכרז להתקנת מצלמות ברחבי העיר, שהזוכה בו היא חברת מגל.

העיר אילת היתה העיר הראשונה שהציבה מצלמות מעקב בשנת 2004 במסגרת פרויקט "עיר ללא אלימות". הממשלה החלה את המודל בשנת 2006 על עוד 12 ערים, ואילו המשרד לביטחון פנים הרחיב בשנת 2009 את הפרויקט לעוד 69 רשויות.

הקליניקה לזכויות אדם, הפועלת בבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס, במסלול האקדמי המכללה למינהל, ערכה בדיקה בשמונה ערים שבהן מוצבות מצלמות מעקב, וגילתה שכל עירייה פועלת על דעת עצמה בהפעלת המערך, באיסוף הנתונים ובשמירתם, זאת ללא נהלים ברורים. כך למשל, בבת ים לא קיימות כלל תקנות להפעלת מערך מצלמות המעקב בעיר ולטענת העירייה גם "לא צריך". כך שלמעשה לא ברורים מה יהיו הנהלים בחולון.

בעבר, נעשה ניסיון להציב מצלמות בכיכר ויצמן אך הן הורדו די מהר לאחר שתושבים התלוננו כי הדבר פוגע בפרטיותם.

מעקב פולשני ומסוכן ללא סמכות חוקית

האם זה בכלל חוקי?

בעולם כבר מתחילים להבין שהמצלמות אינן יעילות במניעת פשע: בלונדון, שבה פועלות יותר ממיליון מצלמות מעקב, אפילו המשטרה כבר הודתה שאלף מצלמות והמערך הלוגיסטי היקר שקשור בהן מסייעים לכל היותר לפתור פשע אחד בשנה. בשעה שממשלת בריטניה מקדמת חקיקה שתרסן את המעקב המשתולל, פרסם לאחרונה המשרד לביטחון פנים מכרז ענק ל"הקמת מערך טכנולוגיה ומוקדי שליטה ובקרה ברשויות המקומיות".

חוקר פרטי בעל נסיון רב מסביר כי למעשה המשטרה מקימה מנגנון מעקב פולשני ומסוכן ללא סמכות חוקית וללא פיקוח ציבורי. בנוסף לכך, מעבירה המשטרה את הסמכויות הללו לעשרות רשויות מקומיות וממנה אותן להיות קבלן משנה לביצוע משימות מעקב שחורגות מסמכותן החוקית.

באגודה לזכויות האזרח דורשים לקיים דיון ציבורי בכל הנוגע לשימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי, ולהביא להסדרה נורמטיבית שתאזן בין התועלות שניתן להפיק מהטכנולוגיה לבין צמצום הפגיעה שהיא מסבה לזכויות אדם. נדרשת חקיקה שתגביל את המעקב המצולם, ושתטיל סנקציות על כל חריגה וניצול לרעה.

פעילים למען חופש הפרט ופרטיותו ומתנגדים רבים מהציבור הרחב סבורים כי רישות רחובות הערים במצלמות עתיד ליצור מנגנון מעקב חסר תקדים בהיקפו. אדם שיוצא למרחב הציבורי אינו מאבד בכך את זכותו לפרטיות, ויש לו ציפייה סבירה לכך שבמרבית המקרים הוא יוכל להיעלם בהמון ולא להיות נתון למעקב רצוף בכל מקום ובכל עת. ציפייה זו תופר אם ייעשה שימוש גורף ובלתי מבוקר בטכנולוגיות מעקב.

פגיעה קשה בפרטיות

הפגיעה בפרטיות מתרחשת כבר בעצם הצילום ובהעברת התמונות למרכזי בקרה ומעקב, טוענים המתנגדים, בדומה לפיקוח הויזואלי שמתנהל על אסירים בבתי הסוהר. פגיעה נוספת וחמורה יותר מתרחשת בשעה שהמידע הויזואלי שנקלט בעין המצלמה מועבר למאגרי מידע ענקיים, שמאפשרים איחזור ושליפה של המידע בכל עת, אפילו לאחר חודשים ושנים. מה גם שבעתיד הקרוב ישולבו במערך זה טכנולוגיות לזיהוי פנים שיעצימו את הפגיעה בפרטיות.

מחקרים רבים מלמדים על שינוי בהתנהגות ואיכות החיים של אנשים שנמצאים תחת מעקב מתמיד, שינויים ששקולים לפגיעה באוטונומיה ובחירות האישית.

מהמשרד לביטחון פנים נמסר כי "מטרות התכנית 'עיר ללא אלימות' הן מניעת אלימות וונדליזם והבטחת הביטחון האישי של התושבים, תוך מניעה, הרתעה ויצירת יכולת תגובה בזמן אמת כתגובה על אירוע אלימות. הנחת העבודה היא כי פריסת אמצעים טכנולוגיים במרחב הציבורי תסייע במניעתם של מעשי אלימות וונדליזם על דרך ההרתעה".

מעיריית חולון נמסר בתגובה: "חברת מגל אכן זכתה במכרז להצבת מצלמות במרחב הציבורי בחולון. מדובר בפרויקט בן חמש שנים, שבמסגרתו עתידות להיות מוצבות מאות מצלמות בעיר, כאשר מדי שנה יצטרפו כ-100 עד 200 מצלמות. זאת, במטרה להגביר את ביטחון התושבים בעזרת מוקד-צופה שיותקן בעירייה".

בעירייה ביקשו להדגיש כי בשל חוק הפרטיות וחוק מאגרי מידע לאזרחים, לא תהיה יכולת לקבל מידע ממצלמות אלו ללא צו בית משפט או בקשה מהמשטרה.